הזנחה רפואית קשה בבסיס טירונות 02

חיילים מצייצים שלום, אני חייל בשירות הסדיר שלי שעוקב אחריכם תקופה ארוכה והחלטתי לחלוק איתכם את ה"רומן שלי עם המערך הרפואי של צה"ל. זה התחיל ביום הגיוס שלי, בו הורידו לי את הפרופיל ל45 בעקבות מחלת מעיים קשה וברך מנותחת. את מרבית הטירונות שלי (02) העברתי בבית החולים, גם בימים בהם הייתי נמצא, הייתי בב' רוב הזמן. באחד מימי ה"שטח" שעשו לנו, מעדתי ונפלתי מגובה על הגב. הכאב היה בלתי נסבל, משהו שלא יתואר, כאב חד ומנקב שעבר לי בכל עמוד השדרה. על פניו לא נראה שנפגעתי, ולפי מה שרופא היחידה אמר "אין לך אפילו סימן אתה סתם שקרן" מכאן המפקד הגיע למסקנה שאני משקר כדי לקבל גימלים. לקראת הלילה לא יכולתי יותר, פשוט התמוטטתי זרוק על הריצפה כמו סמרטוט , בוכה, כשקצינים עוברים מעליי כאילו אני חתולה דרוסה, נהנים מהמחזה התחננתי שיפנו אותי ואף אחד פשוט לא נענה לבקשה, פשוט חיכו ש"אסיים עם ההצגה", הבנתי שאין לי עם מי לדבר, נשכתי את השפתיים וסיימתי את הטירונות.

לימים התברר שהנפילה הזו לא הייתה כזו שולית ובגלל זווית הנפילה גרמתי לעצמי שלוש פריצות דיסק חריפות בגב תחתון, אני כבר שנה בצה"ל, בלי תפקיד, נזרק ממקום למקום, מקורס לקורס, אף אחד לא מוכן לקבל חייל חולה שכזה. מאז הנפילה החיים שלי כבר לא חיים. אני לא מצליח לעמוד או לשבת יותר מ20 דקות מבלי לבכות מכאבים, בעמידה כבר תפסתי צורה של סימן שאלה, הכאבים מהפריצות דיסק מקרינים לי לכל מקום, לגב לרגליים, יש לי לחץ מטורף על העצבים בעמוד השדרה שגורם לי להרגיש כאילו כל הפלג גוף התחתון שלי עולה באש ואם לא עולה באש אז כמו מחטים קטנות.

רוב היום שוכב במיטה, מסומם מכדורים נרקוטיים כמו פרקוסט, אוקסיקונטין , ליריקה, טרמל, ארקוקסיה והרשימה רק הולכת ונמשכת. את רוב ימי החופש שלי במקום לנצל כמו חייל רגיל, הייתי חייב לחתום בגלל לילות שלא ישנתי בהם מרוב כאב, או בקרים שלא יכולתי לקום בהם כי הכדורים פשוט זרקו אותי לשינה עמוקה. את המפקד האחרון שרצו להעביר אותי אליו שמעתי אומר " מה אני צריך את הנרקומן הזה אצלי? הוא כל החיים בגימלים זה" והוא צודק. את רוב השירות שלי העברתי או בבית או בבתי החולים.

אז אני שואל למה ? למה מגיע לי יחס כזה? עם בעיות מעיים ברך גמורה ושלוש פריצות דיסק אני עדיין קם בבוקר ומנסה לשרת את המדינה שלי על הצד הטוב ביותר. למה כשאני מגיע לביקור רופא ומבקש רק כמה ימי מנוחה, כדי להרגיע את הכאב מסתכלים עליי כמו על איזה מתחזה ומנפנפים אותי כאילו סתם לא בא לי להיות בבסיס. למה כל רופא שהגעתי אליו פשוט מתנהג אליי כאילו אני ממציא את מה שיש לי ואומר לי משהו כמו "קח כדור כזה וכזה ויעבור" או משהו כמו " זה בעיה קיימת מה אתה רוצה שאני אעשה?" "מה אני רוצה? מקווה שיום מן הימים החיילים יקבלו טיפול רפואי הוגן והולם את מה שהם נותנים מעצמם.

הכותב בחר להשאר בעילום שם

תמונה | פייסבוק, חיילים מצייצים